בדרך ירח תמוז שקט מבצבץ דרך עצי יער ,מבלבל לרגע.

מבקש למצוא רגעי שקט בתוך המורכבות , נטף הזמן הכפרי

ירח תמוז שקט מבצבץ דרך עצי יער , מבלבל לרגע .
חוזרים משישי קצר בתל אביב, בצהריים בבר קימא - חגגו  שנתיים.
יגאל רמ"בם על הבר משרת באהבה את הבאים. תמונה אחרת של מהפכן צעיר .
עדי פלד  שהוציאה רבבות לרחובות  בקיץ 2011
סיפרה שעלו השבוע לירושלים להנמיך את להבות השנאה.
במהלך השבוע שיתפתי בשמחה ברשת דיבורי לב של חברים.

 אניח מעט  גם כאן .

אור בדיחי : "... אני יושב עכשיו בדירה שלי ביפו וקורא כתבות על כל המחאות בירושלים ועל רצח הנער משועפט.
אין לי שום רגש של שמחה על זה שהוא נרצח ושום רצון לנקום על חטיפת הנערים.
יש מי שיופתע שאני אומר את זה כי אני אח שכול ומה פתאום? אתה לא רוצה שכל הערבים ימותו?
בכל פעם שמישהו שואל אותי משהו כזה אני אומר-לא!" .... 

מאיה רימר: ..." פתאום "אסור" או "מותר" לכתוב דברים בפייסבוק או להעלות בשיח הציבורי.

כולם רגישים, הצנזורה האישית-חברתית, הרצון לבעוט בה- והרצון לא לפגוע, לא לנדנד את הסירה,

בה החורים והריקבון ברורים יותר מרגע לרגע...שועשעתי מהמחשבה שהאנשים השפויים שבורחים מפה, היהודים והערבים, יוכלו לבנות מדינה מתוקנת אי שם בניכר המפתה. ואז חשבתי שזה בעצם בכלל לא משעשע, כי אני את עתידי אעשה פה."

ערן צידקיהו : "...לכל המיואשים והמיואשות ואלו שעל סף הייאוש.אני בדיוק עושה את הבלתי יאומן וחוזר בשבועות הקרובים לישראל, להתגורר עם משפחתי בירושלים.

החיים באירופה טובים וקלים ויש לנו פה עבודה. אנחנו לא חוזרים מכורח, אנחנו חוזרים מבחירה. 

החלטתי שלא להיות עוד גולה מתוסכל שכותב סטאטוסים בפייסבוק וקורא חדשות באתר הארץ לפני שהוא קורא את העיתון המקומי, אלא לבוא ולעשות מעשה"
איש יקר חברו הטוב של יאיר חוזר ,  בחירה אמיצה . ממלא אותנו שמחה והשראה .

במהלך השבוע התלבטתי מה לומר, איך להתבטא, איך לגעת בלב האנשים  פשוט שהמורכבות כל כך גדולה
והקיצוניות מלובה באש .

המוות לא ממציא דבר , למדתי זאת אחרי מות בננו יאיר ,למדתי זאת ממורתי רונית גלפו שפתחה בפנינו

 מרחבי לב וניסוחים שאיפשרו ומאפשרים לנו לחיות הגיון אחר, תודעה אחרת בתוך התודעה הקיימת .

המוות רק מעצים את הקיים , זו החוויה שלי , מעצים על מנת שנבחר למה לתת כוח. 

אנחנו בחרנו לדבוק באהבה לדבוק בחוכמה.
על קברו של יאיר ביקשנו לכתוב את הפסוק הבא :

"גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה" (תהלים קלט יב).
אולי זה המשפט שחיכיתי לו השבוע שלא ידעתי מה לומר , אולי אילו דבריו של ערן שהדהדו יאיר בתוכי .

אני לא אדם דתי , כן אדם מאמין , באדם בחוכמה ביקום בקיום , ביכולתנו לבחור .

מייחל מאמין שבארץ הזו ההתעוררות תלך ותתעצם ,לצד  ריבוי החשכה המצולמת ומשודרת בערוצים 

קיימות הרשתות החברתיות המאפשרות מקום גם להביא את האור
ככר העיר הזו מאפשרת לחבור לשפיות.

ירדנו לתל אביב לפגוש ,לראות לצלם ,זה עוד לא כמו פעם .

הרבה התבוננות מעט רגעי צילום .
פגשתי עיר חמה רטובה שוקקת חיים מבקשת להזכיר לכולנו שיש חיים , זו לא בועה .
אנחנו ארץ קטנה מידי מכדי לברוח לעולמות ,הכאב והעצב האש החום של השבוע שחלף
נדמה שלא פסחו על אף אדם. אולי ככה זה נראה מתוך העיניים הפרטיות שלי .

צילמתי "רגעים של כל אחד" , "בדרך הביתה " של אנשים .
בוחר להראות רגעים קטנים של חיים בסופ"ש זה .
שבת שלום .

יגאל רמ"בם על הבר משרת באהבה את הבאים. תמונה אחרת של מהפכן צעיר . עדי פלד שהוציאה רבבות לרחובות בקיץ 2011

סיפרה שעלו השבוע לירושלים להנמיך את להבות השנאה.

אפי בת אילן :"והנה מה שסייד קשוע ואופיר טובול ורבים וטובים אחרים שאנחנו זקוקים להם כאן כמו אוויר כבה מתעייפים מלומר"