כותרת

וְכָךְ לָקַח לִי שִׁשִּׁים שָׁנָה תְּמִימוֹת עַד שֶׁהֵבַנְתִּי, כִּי הַמַּיִם הֵם הַטּוֹב שֶׁבַּמַּשְׁקָאוֹת, וְכִי הַלֶּחֶם הוּא הַטָּעִים בַּמַאֲכָלִים, וְכִי אֵין עֵרֶך אֲמִתִּי לְאָמָּנוּת כָּלְשֶׁהִי אֶלָּא אִם תַּחְדִּיר מְעַט אשֶׁר לְלֵב הָאָדָם. / טאהא מוחמד עלי מערבית: סלמאן מצאלחה יולי 2011


יום רביעי, ספטמבר 17, 2014

רגע שחוברים להם הרבה נפשות במחזה הזה של החיים.



תצלומי רחוב , התרחשות רבת פנים , כמו סצנה מבויימת וזה לא .
 פשוט  רגע שחוברים להם הרבה נפשות במחזה הזה של החיים ,
שנקרא גם שוק לוינסקי



יום שלישי, ספטמבר 16, 2014

דודה שלי ירדה מהשמיים

הגיע מייל מאוסטרליה דודה שלי חנה נפטרה .
אחותו הקטנה והיחידה של אבא גבי גם היא הלכה לעולמה .
שהיה בן 10 נולדה , הפער הזה בגילים אולי גם תרם בהמשך להיעדר יחסים .
אבא, כבן לאב משכיל מנהיג ומורה דרך בציונות, סיים בהצטיינות בגרותו כמתחייב ובגיל 18 עלה על אופניו .
נסע מפארג לטרייסטה שבאיטליה ומשם הפליג באוניה לארץ, הקדים את משפחתו .
 נחת ב-1934  אצל בת דודתו הדסה  במעוז חיים .
הדסה חיברה אותו לגרעין שעלה להקים את עין גב .

דודה שלי הגיע לארץ שנה או שנתיים אח"כ עם הוריה לירושלים,  בנו את ביתם באדמות גבעת אליהו 
שמהר מאד סופחו לקיבוץ רמת רחל .
סבא תכנן ובנה בית גדול שנקרא בפי חברי הקיבוץ   "הארמון" 
 בתקופה ההיא של טרם, אבא עשה ימיו בין רמת רחל לעין גב ,הרבה בדרכים .
 משפחה ציונית שעלתה ארצה בטרם ירדה החשכה על אירופה.
לימים  התגלגלו הדברים כך שחנה פגשה, נקשרה נפשה בחייל בריטי  בא"י .
ועזבה  איתו ללונדון למולדתו משם מהר מאד בחרו להקים את ביתם המשותף באוסטרליה הרחק מכאן . 

ראיתי אותה פעמיים בחיי לראשונה כילד ,לאחרונה לפני 16 שנה , באה לביקור בארץ 
כמו מסע פרידה ,
התרגשתי לקראת, התחלתי אז להפיק סרט על הורי סבי סבתי
 והפתיח  לפרק על דודה חנה  היה :"דודה שלי ירדה מהשמיים " 
בחוויה שלי היא כאילו באה מעולם אחר.
האין- קשר זה היה מוזר לי וניסיתי להתקרב
נסענו אז לרמת רחל לראות את הבית שגרה בו שנות התבגרותה  ולעוד ועוד תחנות בדרך 
בכל מקום ראיינתי אותה המון על עברה על אבא אחיה.
  על אביה שלא הכרתי  על אמה סבתא פאולה שכה אהבתי .
 היה דיבור אבל יותר של שכל  של אינטלקט ,  אז מה רע בכך ?
חשתי שהשכל כמו מרחיק אותנו  מהלב 
כמו לרגע לא חשתי שאפשרי בנתיב הזה ליצור  חיבור קירבה ,
 בכל אותם עשרות שעות שיחה הרגשתי שהיא שומרת על עצמה כל פעם כשהתחיל דיבור רגשי.
 האינטלקט כמו חטף את השיחה  למחוזות אחרים .
הצטערתי. 
ניסיתי להביא מקום טרי לחקר  המהות של האין- קשר עם אבא, איתנו.
 אבא שלי היה אדם  רגיש לא סנטימטלי,  רגיש .
בחר את אמא כדי להעיז לגעת במרחבי הרגשות שבלב 
הוא ואמא חברו יחד לחדרים המוארים של הלב .
סיפור של זוגיות מופלאה. 

חנה אחותו התרחקה משם , אח"כ גם התרחקה מהארץ התרחקה עד אוסטרליה. 
זה הכל בחירות חיים ,מסעות ,ואין בחירתה  פחות  או יותר עדיפה על שלנו 
פשוט מן הסתם לא היתה שפה רגשית משותפת , להם  כאחים 
וגם אני חוויתי זאת איתה 
 ומן הסתם מסיבה זו גם לא היה  קשר .

עכשיו דודה שלי היחידה איננה . 

ורציתי לעצור רגע ולספר
 לברך אותה לדרכה
מברך אותה את נשמתה שתמצא מנוחה באשר היא.
 אולי בגלגול אחר ניפגש בתפקידים אחרים שונים
 וניזכר מה החמצנו או מה הרווחנו. 
כל אחד במסעו הוא .

רציתי לחלוק סיפור זה גם  איתכם ,
 כמו לרגע אני חש שזה העיתויי לפתוח לדבר על קשר והעדרו ,
 זה העיתוי לומר  לכל אחד ואחת 
 אל תוותרו על דיבור לב פשוט נוגע 
 אל תוותרו על יצירות הלב שלכם .

זו גם הזדמנות לברך כל יום על קשר הכל כך עמוק אוהב חברי עם אחותי היקרה יהודית ,
קשר שאנו בונים ברצף ובאהבה מיום הכרותנו    
ומאחל לילדי וילדיה שיהיו גם הם בקשר חברי אמיץ ואוהב בינהם . 

אבא  גבי ואחותו חנה 

אבא  בדרך   מירושלים לעין גב


בבית ברמת רחל 1937  סבא הוגו  אבא גבי  אחותו חנה וסבתא פאולה 


 כנרת -ציור של אבא  1937 

 מישירה מבט סבתא שהיתה אחות במלחמת העולם הראשונה 

אחד מספרי של סבא על ארץ ישראל 1936

 הוגו הרמן פורטרט עצמי 


 סבא כדרכו  תיעד כל שלב בבנית הבית "הארמון"

  סבא ד"ר  הוגו הרמן שני משמאל  ובן דודו ליאו הרמן במרכז שישי משמאל  צילום קבוצתי  כחברי אגודת הסטודנטים "בר כוכבא " פראג .

יום ראשון, ספטמבר 14, 2014

פנים מול פנים ישבנו מחכים




פנים מול פנים ישבנו מחכים , ערב שישי בשוק 
שנינו חשופים ביקשתי לצלם , חייכה וחזרה לעצמה 
משהו בתנועותיה השתנה כמו אספה עצמה 
אני במכונית מחכה וורוניקה יושבת על ספסל 
מחליפים מבטים אני מצלם עוד ועוד , יש בי אי שקט
מכניס דיבור למרחב זה כמו מעורר אחריות 
מספר בכמה מילים על עצמי רזומה מקוצר 
עכשיו ורוניקה גם מספרת "הייתי דוגמנית "
כמו לרגע שנינו מתרחבים דרך העבר , 
משהו נרגע בי ואולי גם בה 
"אני רוצה לקנות פרחים לשבת 
בבקשה תשמור לי על הקניות."
נשארתי לבד בעמדת השמירה מהרהר בציטוט של צלם גדול 
אלפרד אייזנשטט : "חשוב יותר שיהיה לך 'קליק' עם אנשים 
מאשר 'להקליק' על המצלמה" 
עבורי פני האנשים האינטראקציה עימם היא כמו לב הענין 
והתמונה היא נוצרת כשהעין והלב מסונכרנים 
לאשר החיים מציעים .





יום חמישי, ספטמבר 11, 2014

דולב וגידי‎‏‏/ פורטרט של זוגיות / פלורנטין .



עמדה שם ברחוב כמו חיכתה לי , 

ובעודי חונה נעלמה לתוך חנות פרחים .

כשחזרתי מהתנסות אחרת ,היתה שקועה בדיבור, שוב ברחוב .

פשוט צילמתי , מכיר אותך אמר וחייך.

מתאים לכם ?  חייכה כמו מאשרת.

התחיל הריקוד המשותף שלהם בזוגיות ,שלי איתם .

מצלם אותם ברחוב תמונה ועוד תמונה , 

מדברים ובין לבין מתיידדים, הרבה פנים לשיחה.

כל פריים היא נראית אחרת.

והרחוב כמו לרגע נהיה גינגי גם כן . 

אף פעם לא יודע מראש אם הולך לכוון של שיתוף או למפריד.

זה כמו לברוא דמויות בדמיון ולמצוא אותן ,

ככה היה המפגש המפעים הזה עם דולב וגידי.

נס בריאה קטן בסטודיו המופלא הזה שנקרא רחובות תל אביב .








‏‏Gidi Maizel‏ ו‏Dolev Goldenberg‏‏.




יום רביעי, ספטמבר 10, 2014

ברי סחרוף מארח את שולי רנד

ברי סחרוף מארח את שולי רנד במופע אלקטרו-אקוסטי המבוסס על פיוטים וכתבים עבריים,
 מיוחד לפסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת בהשתתפות: שי צברי, גידי רז, איתמר דוארי וגרשון וייסרפירר






לילי

יום שני, ספטמבר 08, 2014

הרצאות על צילום רחוב בפורמטים שונים ברחבי הארץ

בימים אילו מקיימים הרצאות על צילום רחוב בפורמטים שונים ברחבי הארץ 
זו תנועה יפה מרתקת מתפתחת יש משובים מעצימים ,
משלב סיפורי חיים צילומי עבר מתקופות שונות בהם יצרתי דימויים לעמודי החדשות ומוספי השבת ב"מעריב" 
עבודתי בלע"מ ליווי מנהיגים ,תהליכי השלום עם מצריים , מארמונות קהיר לרחובות תל אביב .
צילומים אילו נעשו במסגרת כתבה על מכירות פומביות של המשטרה בתל אביב שנות השבעים , כתבה של נורית ברצקי.


 







"ערב טוב נינו  8/9/2014
הרצאתך הערב במועדון צילום ראשון היתה מרגשת במיוחד ,
ראייתך החודרת ,והמלטפת ,מספרת את ספור אישיותך בעין העדשה. נגעת לליבנו.
רובינגר ומילנר מתעדים.. אתה מעביר את החוויה והתחושה מאחורי התמונה.. וזה היחוד שלך...
תודה שוב"
 צלם: דר משה פורת - Dr Moshe Porat - גלריית תמונות.



Adi Bezalel : "שלום נינו, קבוצת הצילום ואני מבקשים להודות לך על הרצאה מרתקת ואישית, בה חשפת בפנינו את תהליכי היצירה שלך כצלם שטח במסגרת עבודתך כצלם עיתונאי חריף ולאחר מכן כצלם עצמאי ואוהב היוצא אל הרחוב לפגוש את חייהם של הצעירים בתל אביב. אנו מודם לך על החשיפה האישית, על התצלומים המרגשים ועל הרצאה מרתקת, למדנו רבות. בברכה עדי בצלאל וקבוצת הצילום."
©Copyright 2009 -Nino Herman All Rights Reserved
כל הזכויות שמורות © לנינו הרמן.
אין להעתיק או להפיץ תמונה, תמונות או קטעים מתמונה בשום צורה ובשום אמצעי, לרבות אמצעי אלקטרוני או טכני, ללא אישור בכתב מנינו הרמן. שימוש בתצלומים, העתקת כתוב, סיפורים או רשימות בכל צורה ואופן ובכל אמצעי כפופה לקבלת אישור מהכותב או מבעלי הזכויות.

All images in Nino herman Blog except where noted, are the exclusive property of Nino Herman and are protected under international copyright laws. The images may not be reproduced, copied, transmitted or manipulated without the written permission of the author. If you wish to use any of the images in this Blog, please contact Nino Herman email: Ninoherman@gmail.com